נקודות לשבירת מיתוסים על קואורדינציה

בשנים האחרונות, בעקבות חקר מדעי המוח וגילויים חדשים על האנטומיה והניורו פיזיולוגיה של מערכת העצבים יש להתייחס לקואורדינציה בהגדרות חדשניות ולהפסיק להשתמש ב2018 במיתוסים וקלישאות לא עדכניים.
כמו למשל:

בעבר: קואורדינציה = תיאום עין יד.
כיום: קואורדינציה תיאום בין מערכת העצבים ההיקפית לבין מערכת העצבים המרכזית ובין העצב והשריר.

בעבר: קואורדינציה = יכולת גופנית, נראית לעין.
כיום: קואורדינציה היא יכולת חיצונית המשקפת את חלקי המוח הקטן ואת קשריו לחלקי המוח האחרים.

בעבר: הקואורדינציה נחשבה ליכולת תנועתית.
כיום: הקואורדינציה נתפסת כיכולת גופנית לא אנרגטית.

בעבר: הקואורדינציה נחשבה ליכולת פרימיטיבית.
כיום: הקואורדינציה משמעותית כמעט בכל התפקודים הרצוניים והבלתי רצוניים כולל התנהגות למידה ורגש.

בעבר: הקואורדינציה לא ייחסו לה חשיבות כגורם משמעותי בהתפתחות וכל בעיה יוחסה לבעיה רגשית או שכלית או גופנית.
כיום: הקואורדינציה היא הבסיס לתפקוד גופני שכלי ורגשי.

בעבר קואורדינציה = מילה נרדפת לזריזות.
כיום: הקואורדינציה מורכבת ממכלול רב של רכיבים שיחד מהווים את היכולת הקואורדינטיבית.

בעבר: שיווי משקל היה מרכיב עצמאי.
כיום: ישנם מספר סוגים של שיווי משקל והם כולם נכללים בין רכיבי הקואורדינציה.

בעבר: הקואורדינציה = תכונה שיש לך או שאין לך .
כיום: ניתן ללמד לפתח ולשפר קואורדינציה מתוך הבנה שהמוח הוא גמיש וניתן לאמן אותו בתנאי שמתייחסים לאפיוני הפרט.

בעבר: הקואורדינציה תשתפר עם הגיל.
כיום: הקואורדינציה תתפתח רק אם יינתנו גירויים מתאימים בגילאים הצעירים ואם יעברו מבוגרים אימונים המספקים גירויים ממוקדים לפיתוח הקואורדינציה.

בעבר: לא היה ברור שיש קשר בין לחץ וקואורדינציה.
כיום: ברור שקואורדינציה טובה מאפשרת לפרט לתפקד טוב יותר במצבי לחץ בכלל ובתנועה/ספורט בפרט.

בעבר: חוסר קואורדינציה לילד לא היווה מטרד עבור הרופאים/הורים.
כיום: בעיות קואורדינציה פוגעות ביכולת לתפקד סביר עם בני הגיל, בביטחון העצמי ובדימוי העצמי עד כד פגיעה ביציבות הרגשית.

בעבר: חשבו שניתן להימנע ממצבי קואורדינציה בעזרת יצירת אוטומטיזציה.
כיום: החיים המודרניים מזמנים אינספור מצבים לא מתוכננים בהם נדרשת יכולת קואורדינטיבית.

בעבר: השתמשו במושגים- מוטוריקה עדינה/גסה בהיבט התנועתי והטיפולי. היה מקובל לסווג מיומנויות כתיבה וגזירה למוטוריקה עדינה ומיומנויות ספורט למוטוריקה גסה. הלימוד והטיפול חולק בהתאם ללא מיפוי הרכיבים הנדרשים לכל תנועה.
כיום: החלוקה המקובלת היא לקואורדינציה כללית בסיסית ולקואורדינציה ספציפית המאופיינת ע”י פרופיל העיסוק.

בעבר: היתה הפרדה מוחלטת בלימוד -טיפול בין המוטוריקה הגסה – מורה לחנ”ג, לבין הלימוד- טיפול במוטוריקה עדינה- מרפאה בעיסוק.
כיום: יש תחילה ליצור בסיס איתן של קואורדינציה כללית (מוטוריקה גסה) ורק אח”כ לפתח קואורדינציה עדינה וספציפית (מוטוריקה עדינה).

בעבר: לבנות יש פחות/יותר בעיות קואורדינציה .
כיום: היחס בין המינים שונה בגלל הגירויים השונים הניתנים לבנים ולבנות בגילאים הצעירים.

בעבר: קואורדינציה התפתחה מהתנועה הטבעית של ילד בחצר ובגינה.
כיום: נדרש להקנות לילדים גירויים מונחים לפיתוח קואורדינציה עקב חוסר בגירויים סביבתיים תואמים לגיל, בעיקר בגילאים הצעירים.

בעבר: קואורדינציה נתפשה כקשורה לתנועה בלבד.
כיום: קואורדינציה היא הדלת ללמידה.

בעבר: קואורדינציה לא נקשרה כלל לריכוז.
כיום: קואורדינציה קשורה לריכוז ובעזרת תרגילים ייעודים אף משפרת את הריכוז.

בעבר: קואורדינציה לא נתפשה כקשורה ליעילות ולעייפות.
כיום: קואורדינציה טובה מאפשרת יעילות וחסכוניות בתנועה ודוחה עייפות.

בעבר: קואורדינציה נתפשה כחיונית לספורטאים אך לא תכני אימון ברורים ממוקדים ומובנים.
כיום: יש ספרות מקצועית רחבה ושיטות לפיתוח קואורדינציה לכל ענפי הספורט ולגילאים השונים.

בעבר: קואורדינציה טובה =אי סירבול.
כיום: קואורדינציה היא חלק משמעותי בתפישה החושית.

בעבר: קואורדינציה “יש לך או אין לך”.
כיום: החלק הגנטי של הקואורדינציה ניתן לשינוי בעזרת גירויים המשלבים פעילות מתוך הבנה וחשיבה מוחית יחד עם פעילות האיברים השונים.